Вопрос
Несколько раз читал информацию о том, что продолжительность праздничного (субботнего) дня, подлежащая оплате за работу в это время, составляет 36 часов.
На какой пункт закона (если возможно, на иврите) ссылаться при возникновении разногласий с работодателем?

Ответ
«Выходной» определяется в законе (Закон о рабочем времени — חוק שעות עבודה ומנוחה , התשיא-1951) следующим образом (ст. 7):
לפחות שלושים ושש שעות רצופות לשבוע הן המנוחה השבועית של העובד.
(ב) המנוחה השבועית תכלול —
(1) לגבי יהודי — את יום השבת;
(2) לגבי מי שאינו יהודי — את יום השבת או את יום הראשון או את היום הששי בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו.

См. также ст. 17:
17. (א) הועבד עובד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן:
(1) ישלם לו המעביד בעד שעות אלה שכר עבודה לא פחות מ-½1 משכרו הרגיל. היה שכרו של העובד, כולו או חלקו, לפי כמות התוצרת, ישלם לו המעביד בעד כל יחידה שנעשתה בשעות המנוחה השבועית שכר עבודה לא פחות מ-½1 מהשכר המשתלם בעד כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות;
(2) יתן לו המעביד, במקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבד, שעות מנוחה במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועבד.